בסוף עלייה של כמה מטרים נמצא הסופר שלנו שכל יום מושך אליו עוד ועוד אנשים מבוגרים שמפיגים את הבדידות היתרה שגזרה עליהם הקורונה בקניית מצרכים.
את הקניות לבית אני מזמינה דרך אתר האינטרנט כבר שנים והסופר, איך להגיד, הוא לא ממש מקום שאפשר למצוא אותי בו. אבל אתמול בדרך לאימון ספורט הייתי חייבת לעצור בסופר.
רכבתי על האופניים החדשות שקיבלתי מהחברה שלי גל וכבר אחרי מספר מטרים נזכרתי ששכחתי את ארוחת ה"אחרי אימון " שלי בבית. החום הגדול הכריע ובמקום לחזור הביתה נכנסתי לסופר הממוזג בכדי לקנות כמה פירות.
ליד דוכן האבטיחים הבחנתי באדם זקן כפוף ששנותיו הקטינו קומתו והוא היה רזה ומצומק. הזקן ליטף את האבטיחים ולי היה נדמה שהמגע העדין שלו על קליפת הפרי הגדול והכבד העיד יותר על רצון שלו לאכול מהפרי המתוק והצונן הזה, מאשר היכולת לקנות אותו ולסחוב אותו הביתה.
התבוננתי בשעון, שעת האימון שלי התקרבה ובקופת עד ה- 10 מוצרים, לא היה תור בכלל, חישוב מהיר הראה לי שתוך פחות מדקה אני יכולה לצאת מהסופר ולהגיע בזמן וליהנות ממה שאני כל-כך אוהבת לעשות לפני האימון – לשתות קפה הפוך ולעשות תרגילי יוגה.
אבל אני נעמדתי מול הזקן שמלטף את האבטיחים וחשבתי על השרב שמחכה להכות בנו מחוץ לסופר ולא ידעתי מה לעשות, איך לעזור, הרי הגעתי עם אופניים ואפילו טרמפ ברכב ממוזג אני לא יכולה להציע לו.
פתאום ראיתי את הרצל השכן שגר מולי דוחף עגלה מלאה בכל טוב ומתקרב לדוכן האבטיחים. ניגשתי אליו וסיפרתי לו בשקט את הזקן הקטן שעוד עמד שם כשאצבעותיו על אבטיח גדול במיוחד וביקשתי ממני "הרצל, בבקשה תעזור לו לקחת את האבטיח הביתה".
הרצל לא חשב פעמיים וניגש לזקן "אבאל'ה הוא אמר לו, אתה רוצה שאני אעזור לך לקנות את האבטיח ולקחת אותו הביתה?" הזקן הסתכל על הרצל והצביע על אישה מטופחת שעסקה בבחירת תפוחים ואמר "הבת שלי פה וזה הנכד שלי" הוא אמר על הנער שעמד לידה "הם יעזרו לי לקחת את האבטיח הביתה".
הזקן הודה להרצל שחייך והמשיך לדחוף את העגלה שלו ברחבי הסופר ואני נותרתי עוד דקה עומדת במקומי, חושבת על הזקן שהוא לא ממש בודד כנראה, וכן יאכל אבטיח היום, ועל הרצל השכן שמייד נרתם לעזור ועל איך שדאגה לאחרים ורצון טוב לעזור זה לזה קובע איך נרגיש וכיצד יראו החיים שלנו.
בקופה המהירה כבר היה תור, אבל לי כבר לא היה אכפת, המחשבה על הקשר הטוב שנרקם בין שלושה זרים ליד דוכן האבטיחים בסופר כיסה על הכל בהרגשה טובה, כזאת שלא הייתי מוצאת בקפה וגם לא ביוגה.