נכון, אף אחת לא נרצחה אתמול, אבל בכל זאת אני רוצה לכתוב על האלימות נגד נשים. על אלימות מילולית. על הטרדה, השפלה, על מילה שנזרקת לעבר אישה, שחזקה ככל שתהיה, ברוב המקרים היא תחריש מתוך פגיעה משתקת ותספוג, ולא תאמר דבר.
על אלימות מילולית. על האומץ המפוקפק של גבר לא מחונך, שמרשה לעצמו להעיר לאישה על איך שהיא נראית, לטוב או לרע, שדעתנית ככל שתהיה, ברוב המקרים היא תבלע את עלבונה ותרים מבטה שהדמעות יכנסו בחזרה לעיניים.
על אלימות מילולית. על היהירות הנבזית של גבר אטום, שמביע בקול רם ובפרהסיה את מה שעובר בראשו כלפי האישה שלידו, ומלאת ביטחון ככל שתהיה, ברוב המקרים כוחה ישמט והיא תגרור את מה שנותר ממנה הרחק מהמקום בו נקרעה נשמתה מתוכה.
על אלימות מילולית. על מילים שנזרקות מפיו של גבר חסר כל כבוד שמרשה לעצמו לרמוס את כבודה של אישה, רמת מעלה ככל שתהיה, ברוב המקרים מילותיו יחצבו בנפשה והיא תשא את הצלקת לכל החיים.
אלימות מילולית נגד נשים מצד גברים נובעת מזלזול ותפיסת האישה כחלשה ותלותית ואת היחס הזה כולנו כחברה חייבים לשנות. זוהי אינה הצרה של הנפגעות בלבד וגם לא רק הבעיה של הפוגעים.
אלימות מילולית נגד נשים היא קריאת השעה של כולנו כחברה, להיכנס לתהליך חינוכי הכרחי שבסופו בדמנו תזרום הגישה הבריאה והמאוזנת אחד לשני.
כולנו קורבנות של יצר רע שמשתולל בקרבנו ועל כולנו מוטלת החובה לקום ולעשות מעשה ולבנות חברה שמבוססת על כבוד הדדי והערכה פנימית משותפת.
אלימות מילולית נגד נשים? המלחמה הזאת היא נגד האגו ורק ביחד ננצח.
אז הגיע הזמן שנתאגד כולנו, נשים וגברים, נשב יחד ונברר את מהות הטבע שלנו, מה שולט בו, וכיצד השליטה הזאת עלינו מתנהלת. הכרת הטבע שלנו באמצעות חוקי הטבע שטבועים בו הם אלו שיתנו לנו את המזור כלפי כל תופעה מזיקה ושלילית שלנו, בני האדם.
חינוך שלנו, חינוך לערכים של אהבה וכבוד ונטייה לעדינות הנפש של הזולת היא תהיה הצלה שלנו. מעצמנו.