מהי התרופה לקורונה?

שאלה חשובה. אולי הכי חשובה. וירוס קטן נכנס לחיינו ומחק את כל מה שהכרנו. גם לא בדיוק ברור למה. הרי האנושות חוותה מגיפות הרבה יותר חמורות ועם הרבה יותר קורבנות. לעומת זאת המחלה הזו הופיעה בו זמנית בכל רחבי העולם והשביתה את כולו. ממש כמו איזה סרט אפוקליפטי

מה באמת קורה? נראה שכל החוקים שאנחנו מכירים משתנים. המשברים ברחבי העולם מעמיקים בכל תחומי החיים – מאסונות טבע גדולים, שינויי מזג אויר, מהומות בחברה האנושית. ממש התמוטטות של מערכות החיים. אף פעם בעבר לא היה מצב כזה בעולם, בו זמנית ובכל תחומי החיים. הכל בגלל וירוס קטן?! לא כל כך הגיוני. 

נכנסנו לזמנים חדשים. תמה התקופה שבה הטבע מתייחס אלינו כילדים מפונקים המשחקים בעולם כאילו הוא ארגז חול, שוברים  צעצועים, מרביצים אחד לשני בלי שום הגבלה. גדלנו, התפתחנו וכעת המערכת דוחקת בנו להתנהג בהתאם. אנחנו לא תיירים בעולם הזה, וגם לא השליטים – אנחנו חלק ממערכת גדולה ושלימה הנקראת מערכת הטבע. מערכת אחת שכולם בה קשורים ותלוים אחד בשני ולכן מתנהלים בהתחשבות, אחריות והדדיות. כל אחד לוקח לפי צרכיו ונותן כפי יכולתו. ללא גרימת נזק או כוונה להרע. זהו חוק הטבע הראשי – חוק הערבות. כל הקיים נתון למרותו, גם אנחנו. 

כמו שכולנו יודעים, זו לא הדרך שבה אנחנו מתנהגים. לא לכדוה"א ובטח שלא אחד לשני. אנחנו חיים בניכור, בניצול הדדי, במחסור,ייסורים ומאבק הישרדות תמידי. גם בטבע ישנם מאבקי הישרדות אבל ההרגשה היא לגמרי אחרת, כי היחסים הם אחרים, וזה בדיוק מה שהטבע מנסה לעזור לנו לשנות ולאזן כעת. הקורונה היא סימפטום למחלה. כמו שמחלה בגוף האדם מעידה על בעיה רגשית בו, כך הקורונה מעידה על חוסר האיזון באנושות. היא סמן לטיב היחסים והקשרים המקולקלים בין האנשים. 

מי כמונו בארץ מבין ומרגיש זאת. כל שיחה עם אדם היא עילה לוויכוחים, מהרשתות החברתיות כמעט עולות להבות מרוב כעס ושנאה, כל אינטראקציה מלאת מתחים, אפילו עם האנשים הכי קרובים. כל האנרגיה הזו, כל המחשבות הרעות על אנשים אחרים הכל מתנקז לסימפטומים חיצוניים. הקורונה, אסונות הטבע – הכל בגללנו. אולי בגלל זה יש אנטישמיות? https://www.kab.co.il/antisemitism/ . המחשבה היא הכוח החזק ביותר במציאות, בדיוק כמו שכוח האטום וחלקיקיו הנעלמים הם החזקים ביותר בעולם החומר. על כן, מרפא לקורונה, כמו גם לכל מערכות חיינו הקורסות, נמצא בינינו. אין לנו ברירה אחרת אלא להתקרב, לחשוב מחשבות טובות ולבקש שיהיה טוב, לכולם, בהתחשבות וערבות הדדית. אם נעשה זאת נהפוך לחלק חיובי בטבע, וכוח החיבור החיובי שבטבע עצמו יסייע לנו להשתנות ונתחיל לראות בריאות, ברכה ושפע בכל מערכות חיינו. זה אפשרי ואנחנו חייבים להתחיל בתהליך ולראות איך מחלה תתהפך למתנה הכי גדולה. 

משפחה בקורונה

מי היה מאמין שנגיע לזמנים כאלו. כשהסופר ז'ול וורן כתב בספריו על כל מיני מצבים מפרי דמיונו, אמרנו שזה מדע בדיוני, המוח לא מסוגל לתאר לעצמו מצבים מעבר למה שרואה שקיים והוא קורא לזה מדע בדיוני. אם לפני שנה מישהו היה כותב על מצבנו העולמי כפי שהוא היום, ללא ספק היינו אומרים שהשתגע או שזה מדע בדיוני. חיינו כיום הם ממש לא דמיון או פנטזיה של מישהו, החיים התהפכו לנו ורובנו לא ממש יודעים איך להתמודד עם השינויים  המהירים והמשמעותיים שמתרחשים יום יום. נראה שאת המשמעות האמיתית של המהפכה הזו אנו רחוקים מלהבין, אנחנו נמצאים בשינוי אבולוציוני בהתפתחות האנושית שלנו, והשינויים שאנו חווים מאלצים אותנו להסתגל למצב החדש ולהתאים את עצמנו ואת כל הסביבה לתנאים החדשים.

וירוס הקורונה נגע בכולנו בצורה זו או אחרת ומבלי לשים לב אנו לא כמו שהיינו לפני שנה. האדם הוא יצור חברתי שחוש המגע מאוד משמעותי בעבורו לחיים תקינים, העור איבר החישה שלנו זהו האיבר הגדול בגוף האדם וכרגע הוא סופג שינוי מאד קיצוני בהרגלים, כל מגע שאנו אפילו לא מודעים אליו ירד משמעותית בחודשים האחרונים. הביטוי לשינוי הזה בטח יגיע מאוחר יותר אבל אין ספק שחלקים גדולים באוכלוסייה כבר מרגישים את חוסר המגע הזה. הגיל השלישי, קבוצות הסיכון וגם ילדים קטנים שמשחקים ביניהם קרובים אחד לשני ברוב שעות היום. המגע הוא רק קצה הקרחון בשינויים שאנו עוברים, התלמידים שהורגלו לשבת בבתי הספר, להתחבר בהפסקות, לאט לאט מאבדים יכולות התנהגותיות וחברתיות שגורמות להתרחקות והתכנסות פנימה עוד יותר ממה שהיה עד כה.

המשפחות עוברות טלטלה גדולה בכל היחסים בין בני המשפחה, ההורים מרגישים חסרי אונים לאור העובדה שחלקם לא יכול לצאת לעבוד, התמודדות עם חרדות, דיכאון ולחץ מכל הכיוונים. הרבה הורים נאלצים לשבת עם הילדים ללמוד בלימוד מקוון, דבר המקשה מאוד על כל הצדדים. המשפחה נמצאת בסיר לחץ שמשפיע על כולם וכמובן גם על הזוגיות של ההורים ולא חסרות סיבות כמו לחץ כלכלי, מצב רגשי של כל אחד בהתמודדות האישית שלו עם כל המצב. ימים יגידו איך נעבור את השלב החדש והמאתגר כל כך והאם נוכל להתבונן בדיעבד ולראות איזה שינוי גדול האנושות עברה.

מתכון לזוגיות טובה

האנושות הגיע לתקופה שהרצונות ליהנות או במילים אחרות הרצון האגואיסטי של כל אדם הגיע לשיא התפתחותו. זה אומר שאין מנוחה לאדם לרגע אחד, כל הזמן מתעוררות בו רצונות למימוש בכל רמה אפשרית.

כאשר בני זוג רוצים לחיות חיים משותפים, נוצרים פערים בציפיות שלא ניתנים לגישור, מה שמביא בסופו של דבר לגירושין. יש ילדים, אין ילדים, לא משנה לי. אני לא יכול לחיות דקה נוספת עם בן הזוג.

צריך קודם כל להכיר את הגורם המרכזי האחראי להרס מערכות יחסים. אז אמרנו אגו. נוסף על כך בעולם המודרני, כל אחד בוחן את האחר לא לפי צרכיו הטבעיים אלא לפי תבניות וערכים שספג מהמדיה, מהתקשורת וכיוצא בזה. הדמויות המעוצבות בהוליווד מספקות לנו סרגלים מדומים לאיתור שותפים לחיים.

איך שלא יהיה, ניקח כמקרה בוחן שני בני זוג מוצלחים במיוחד, כאלו שהחיים האירו להם פנים. חכמים, מלומדים, רגישים, קריירה טובה, בית יפה, כל מה שרק אפשר לחלום. כמה זמן תחזיק האהבה שלהם אחרי החתונה? חצי שנה, שנה, שנתיים? החיים מוכיחים שגם לדבר הכי טוב בסוף מתרגלים. כמה שלא מנסים לתחזק: נופש, חופש, בילויים, סדנאות, טיפולים, בכל זאת האדישות לבני הזוג גוברת והם מתרחקים מלבנו. 

אז מה עושים? איך אפשר לעורר את האהבה, לחדש, להחיות, לחמם אותה?  אז נאמר כך שאהבה היא כמו חיית מחמד שמגדלים בבית. צריך כל הזמן להאכיל אותה, אחרת היא לא תחיה. את האהבה מאכילים בוויתורים, במאמצים להתעלות מעל האגו הפרטי שלי, כדי לקבל את האחר.

תרגיל מעשי ראשון בחימום האהבה נוא להראות אחד לשני עד כמה אנו משתדלים לעשות טובות זה לזה, דווקא במקומות שבהם ברור שלפי טבענו איננו רוצים בכך. למרות ההתנגדות הטבעית אנחנו עושים זאת ואפילו שמחים על כך שיש לנו הזדמנות להתגבר על האגו למען קשר עם בני הזוג. לוותר לאחר ולעשות זאת בשמחה.

נפש בריאה בגוף בריא

מהי בריאות? לאחרונה ניסיתי כל מיני מוצרי בריאות למשל אומגה שלוש, למשל צמח שנקרא מורינגה, וגם ויטמין די. אני גם עושה הרבה ספורט ועדיין אני לא מרגיש 100%. 

הרבה מהדברים הם פסיכולוגיים, לא סתם אומרים נפש בריאה בגוף בריא. לפי דעתי אם האדם שמח ומאושר ויש לו חיים עם מטרה והוא מרגיש שהוא מתקדם אליה, אז מאליו גם הוא לא יאכל דברים שאינם טובים לו, יטייל, ירקוד, ילך, השמחה הפיזית תוביל לתנועתיות וככה האדם יהיה בריא. 

פעם, בסין, הרופא היה מקבל כסף כשהמטופל שלו היה בריא, כלומר מחוץ לכל דלת השאירו את הכסף לרופא ואם לא השאירו שכר סימן שיש בבית הזה אדם חולה והרופא צריך להיכנס לטפל בו. הגישה הסינית דגלה בתמיכה בתפקידו של הרופא על ידי הבנת יצר האדם והרצון שלו להרוויח כסף כי מה לעשות, ראשית אנו תלויים בזאת לפרנסתנו ושנית קשה לנו להתגבר על תאוותנו לצבור יותר כסף כשיש לנו הזדמנות לכך. 

חס ושלום אינני טוען כי הרופאים בימינו מונעים מבצע כסף אך אין ספק כי השיטה הקיימת הופכת אותם גם לאנשי עסקים בעל כורחם. מה שאני רוצה להגיד בזה הוא שפעם הגישה לרפואה הייתה יותר הוליסטית. המרפא היה מתייחס למכלול הגוף ולא לגוף בחלקים נפרדים כשלכל רופא יש את המומחיות שלו-רופא עיניים, אורטופד וכך הלאה. ניתן לראות זאת למשל ברפואה הסינית שמתייחסת אל גוף האדם כמנגנון פיזי נפשי ואף לשיטתה רוחני והמטפלים בה בודקים את כלל מערכת הגוף של המטופל. הרפואה המערבית בימינו היא מעין התערבות בזק לטפל בבן אדם כאילו זה כלי רכב או מכונה, התערבות מידית לפתרון מידי, בלי לראות את המכלול ובלי להתייחס אליו כאל שלם שכל חלקיו קשורים זה לזה בסופו של דבר.

 למעשה בריאות זה איזון עם הטבע, שכל המערכות בגוף במצב מאוזן, לא יותר מדי קור, לא יותר מדי חום, לא יותר מדי יובש, לא יותר מדי לחות, לא יותר מדי לחץ לא יותר מידי רפיון, איזון. ישנם אנשים שחיים במדינות עניות ממזון פשוט כמו לחם ומים ואנו רואים כי הם  בריאים, שמחים ומחייכים ומכך יכולים להסיק כי לא רק האיכות של המזון שאנו צורכים משפיעה על הבריאות שלנו אלא שהרבה מאוד ממצב בריאותינו מושפע ממצבנו הנפשי. 

את רוב המחלות, אומר הרמב"ם, גדול הרופאים, הרופא יכול לרפא רק על ידי זה שישמח את החולה. יש כיום תעשיית בריאות, החל מהרפואה המודרנית, תעשיית מוצרי מזון הבריאות כמו מזון "על", תעשיית הכושר, המיינדפולנס וכו', כולם צריכים להתפרנס איכשהו. אבל המפתח האמיתי לבריאות, הוא שמחה, ושמחה יכולה להיות כאשר החיים מלאים, עם חברים ועם מטרה שמתקדמים אליה.

החסרונות בלמידה מרחוק

מערכת החינוך קיבלה בחודשים האחרונים שיעור חשוב לחיים. הלמידה מרחוק הביאה עמה רוח חדשה, ולא ברור בכלל עדיין לאן היא נושבת. ישנם אתגרים לא מעטים בלימוד מרחוק, מבחינה טכנית לרוב האוכלוסייה קיימות התשתיות, כלומר מספיק מחשבים בכל בית כמספר הנפשות, רשת אינטרנט בעלת רוחב פס, שיכול לספק מענה לכל המשתמשים בו זמנית, מקום פיזי שקט ומתאים ללמידה וריכוז. אבל ישנם תלמידים משכבות פחות מבוססות שלהם, אין את כל האפשרויות האלה, אז איך מתבצעים הלימודים בבתיהם? ישנו גם נושא הריכוז וההתמדה, שאפשר לעמוד בו בישיבה מול המחשב, כמובן שמול משחק מחשב, הילדים יכולים לשבת שעות בלי לקום, ובלי לאכול אפילו, אבל בלימודים זה משהו אחר, המוטיבציה כמובן…

הלימוד מרחוק, הביא לאתגרים נוספים כמו ילדים, שהארוחה החמה היחידה שלהם הייתה בבית הספר בו למדו, או ילדים במשפחות אלימות, שיכלו להשתחרר ולו במעט מהבית. השהייה הממושכת בבית בו קיימת מצוקה או הרבה אחים או אלימות, הופכת לסכנה ממשית, לפגיעה פיזית בילדים. בעבר ילדים אלה היוו מוגנים בשעות הלימודים, וקיבלו עזרה מצוות בית הספר, תמיד יש צוות של יועצות ומורים שיכולים לעזור או לדווח לרשויות הרווחה על כל מקרה שדורש טיפול. היום ילדים אלו נמצאים בסכנה ממשית, ולגמרי לבד. תלמידים משכבות אוכלוסייה חלשות, לא יוצאים לחוגים בערב כמו אלה בשכבות מבוססות, וכך נוצר מצב, שכל היום הם בבית בסביבה ממש קשה.

"הנזק והאתגר העיקרי בלמידה מרחוק הוא נזק חברתי"

ישנם קשיים ואתגרים אחרים כמו עמידה בלוח הזמנים, אובדן תחושת זמן, אובדן המסגרת הלימודית, וכך מאבדים את קצב הלימוד. הלמידה מרחוק מאלצת את התלמיד למשמעת עצמית ואחריות על לימודיו, הרבה יותר מלימוד בישיבה בכיתה. נראה שהנזק והאתגר העיקרי בלמידה מרחוק הוא נזק חברתי, שבו כולם נפגעים ומאבדים יכולות חברתיות הנלמדות דרך אינטראקציות חברתיות. את תוצאות הניכור החברתי שהלימוד מרחוק מביא נגלה בעתיד, כל המצב החדש שאנו חווים בחודשים האחרונים, מכניס את כולנו לשלב חדש שבו נפתח קשרים פנימיים ופחות חיצוניים, כפי שהורגלנו עד כה. אנחנו מתחילים היום להרגיש יותר מתמיד, כמה חשוב הקשר האנושי בינינו, וכמה העולם כולו הפך לאינטגרלי. חשיבות הפרט והכלל הם אחד, ואנו צריכים לחשוב מה טוב ונכון לכולם, ללא יוצא מהכלל.

עבודה באילת לפני ואחרי הקורונה

העיר אילת נחשבת במשך שנים לאחת הערים עם אחוז התיירים הגבוה במדינה, בכלל אם ישנה עיר שנוכל להשוות אותה לאיזה שהוא "אי" מרוחק משאר המדינה שאפשר לברוח אליו ולתפוס קצת שקט, אפשר להגיד שה"אי" הזה יהיה אילת. אם נוסיף לכך שהעיר אילת נחשבת למרוחקת ובעיקר עיר תיירות (בשונה מתל אביב), נוכל להבין גם את חי העבודה שם שהשתנו מאז תחילת מגפת הקורונה. אבל איך הייתה התעסוקה באילת לפני הקורונה ואיך היא היום? הכל במאמר הבא.

אבטלה גבוהה

מגיפת הקורונה הביאה לסגירת רוב המלונות ושירותי התיירות השונים, כמו הקניונים המסעדות ושאר האטרקציות של העיר אילת. הדבר הזה הביא איתו למימדי אבטלה גבוהים בעיר התיירות, כך יצא שאם לפני מגפת הקורונה רוב האוכלוסייה עבדה בעבודות שירותיות כמו במסעדות ברים וכו.
כיום מוצאים עצמם ללא עבודה כשרוב המסעדות עדיין סגורות וגם רוב גדול מבתי המלון סגורים בפני תיירות פנים וחוץ. לידיעה כיום מספר המובטלים בעיר אילת מטפס קרוב לשבעים אחוזים.

עובדים זרים

 את רוב העבודות השירותיות של בתי המלון כמו מלצרים, שירות חדרים, כביסה ומטבח תפסו עד לפני תקופת הקורונה עובדים זרים. חלקם היו מירדן וחלקם היו  ממזרח אירופה ואסיה.
עם תקופת הקורונה והרצון להשאיר את סקטור התיירות בחיים, הפכה ממשלת ישראל את אילת ל"אי ירוק" ובכך הצליחה להתיר את החזרה של עולם התיירות, אבל באותה נשימה אסרה כניסה של עובדים זרים.

אי ירוק של בדיקות

אבל עם המאמצים של הממשלה להוריד את מפסל המובטלים מסתבר שלא כל התושבים באילת רוצים לעבוד בבתי מלון, נוסיף לזה את המחסור בעובדי שירות בתי המלון שבאילת וכך יצא שמפלס האבטלה לא יורד ושוק התיירות עדיין לא בשל לחזרה. לנוכח המצב הזה חלק ממלונות באילת מציעים כיום משרות אטרקטיביות לעובדים חדשים, כמו מגורים ושירותים סוציאלים עם משכורות לא רעות. מאמצים אלו נעשים על מנת למשוך עובדים למשרות שנותרו ריקות ולנסות ולהניע את עיר התיירות.

סיכום
מומלץ מאוד לעקוב אחר מודעות דרושים באילת אתר "סחבק" כי על אף הסגרים ותקופת הקורונה המאתגרת, נעשים מאמצים גדולים בכדי להחזיר את משק התיירות באילת לחיים ובמצב כזה של גיוס עובדים כל כך רחב, כולם יכולים לצאת מרווחים. לכן אם אתם מחפשים אחר עבודה חדשה ולהנות גם מהשלווה שאילת יכולה להציע עבורכם, דעו שהתקופה שלאחר הקורונה תהיה בחירה מעולה עבורכם!

עשר זרועות לאישה

האלה ההינדואית דורגה שמה, ידועה בשל ניצחונה בטוב על הרע. היא מזוהה עם 10 זרועות שבכל אחת כלי נשק אחר והמיתולוגיה מספרת על ניצחונה האמיץ בשד. כשביקרתי בהודו לראשונה וראיתי פסלים וציורים שלה, חייבת להודות שהסיפור מאחורי הדמות פחות עניין אותי. אני הייתי מוקסמת מעשר הזרועות שלה, כי בעיניי הן סימלו בצורה מופלאה את כוחה האדיר של האישה, ללא שום קשר בכלי הנשק שהחזיקה בזרועה.

אני ראיתי דמות של אישה אולטימטיבית שיש ביכולתה לעשות הכל מהכל! ולא סתם לעשות, אלא יכולת לעשותם יחדיו! אני דמיינתי את האלה מחזיקה 4 ילדים, זרועה נוספת מבשלת, עוד אחת מנקה את הבית, אחת נוספת מסמלת את האמא העובדת, עוד זרועה שמסמלת את עמוד התווך בבית, אחת נוספת מחזיקה ספר ענק בו רושמת את כל הדברים שעליה לעשות בכל יום ויום כדי לא לשכוח כלום, וזרוע אחת נותרה ללא תעסוקה – מנוחה? זמן לעצמה? זהו כוחה הסמוי והמופלא של כל אישה ואישה. האמא של כולם, היכולת לראות, לדאוג, ולבצע מלא מטלות במקביל.

אישה, לאן נעלמה? כבר שנים שאני מרגישה באישה אחרת, הרבה יותר גברית, צריכה להוכיח את עצמה בעולם הקשוח. להצליח בהשכלתה, להרוויח ביושר משרה מכובדת. לעבוד שעות על גבי שעות כדי להרוויח מספיק כדי לשלוח את הילדים לצהרונים לאחר בית ספר, ששם ידאגו להם, עם אוכל, שיעורי בית וגם לעוד מספר חוגים, כי הרי לא נפספס משהו, נכון?

והיום?! מרגישה שקיבלנו מתנה ענקית. הטבע אמר את דברו. אנחנו האימהות מוצאות את עצמנו הרבה זמן בבית, עם הילדים, מרוכזות בהרבה מאוד דברים במקביל (שבזה אנחנו אלופות, הרי), אבל מרגישה שעכשיו חוזרות לטבע האמיתי שלנו כנשים. הרבה יותר בבית ופחות חיפושים וגירויים מבחוץ. אישה – כל כך הרבה כוח טמון בה. כוח נפלא שכולו אהבה. אני בהודיה על הרגעים האלו עם ילדיי בבית כמה שקשה, וכמה שרוצה לברוח לפעמים אין על הבית שכולו מושפע מהאישה!

מבדידות לשינוי חברתי

פירוש הערך 'בדידות' במילון: "בדידות היא מצב חברתי – רגשי המבטא חוסר השתייכות, ריחוק מאנשים או סביבת אנוש ולרוב כמיהה עזה להתחברויות עם אחרים, עקב מחסור בתקשורת או במגע פיזי". 

מדוע אנו מקשרים בדידות למשהו "חריג" בחברה, לא תקין, יוצא מן הכלל? מדוע בדידות מעלה בנו פחד גדול, תחושה שמשהו לא בסדר וצריך למצוא פתרון – עם בתרופות או טיפול כלשהו. היום, אפשר לומר שבדידות הפכה ללא ספק הצער של הציבור כולו. ריחוק חברתי של ממש,  לא ניתן לבקר את הקרובים אלינו, חגי תשרי מאחורינו והתחושה הייתה אחרת לגמרי. וזה לא רק בארצנו הקטנטונת – תחושה משותפת לאנושות כולה. 

"אולי הקשרים החברתיים שלנו מבוססים למעשה על אינטרסים אישיים"

מבוגרים, צעירים, בני הנוער, ואפילו הילדים הקטנים שלנו גדלים לתוך עולם שונה לגמרי ממה שהכרנו עד כה. משהו משתנה, נרצה או לא נרצה, מפחיד /לא מפחיד, זה קורה לנגד עינינו ממש, כאילו הטבע הפריד בינינו בכוח ובא לומר לנו משהו שאותו אנחנו עדיין מנסים לגלות. 

מדוע להפריד? האם לרגע חשבנו שאולי הקשרים החברתיים שלנו מבוססים למעשה על אינטרסים אישיים, אגואיסטיים ללא שום כוונה טהורה מאחוריהם? האם הקשרים שרקמנו בינינו היו קשרים הבנויים על 'ואהבת לרעך כמוך'? עם רצון אמיתי לגלות את האדם מולי ללא שיפוט וללא ביקורת? אם לרגע נחשוב, נגלה שלצערנו כנראה שהקשרים שלנו לחלוטין היו מהולים בהרבה אינטרסים אישיים. 

אם כך, אולי תחושת הבדידות היא תחושה דווקא טובה?! אולי היא תוביל אותנו לרצון לחיבור אמיתי. אולי הטבע מעיר אותנו ככה טוב טו כדי לומר לנו שהגענו לקצה ההתפתחות האגואיסטית שלנו, וכעת אנו מקבלים הזדמנות להתחיל מבראשית ולבנות את הקשרים בינינו בכזאת צורה, שאף אחד לא ירצה לחיות בבדידות או לברוח מהחברה יותר? 

כולם ירגישו רצויים, כולם ירגישו תורמים את חלקם לחבר ללא תחרות מטורפת ורדיפה אחרי החומר. קיבלנו מתנה, קורונה בא לטרוף לנו את כל עולמנו, זמן לשינוי אמיתי. עכשיו! 

חומר למחשבה.

טעויות נפוצות בשיפוץ הבית

כל מי שעובד בענף השיפוצים מספיק זמן יכול לומר לכם מניסיון שישנן מספר טעויות נפוצות החוזרות שוב ושוב ולעיתים עולות למשפצים מאוד ביוקר. ראשית, השתמשו בחומרים איכותיים! אם כבר חסכתם תקציב לשיפוץ ונערכתם אליו הן רגשית והן תכנונית במשך זמן לא מבוטל אל תחסכו בתשתיות החשובות. אמנם חשוב להדק את התקציב ולוודא פעמיים כל הוצאה אך ממש לא מומלץ לבחור גופי אינסטלציה זולים, כאלו שעשויים להראות יפה אך בעלי עמידות נמוכה מאוד. אם יש סוג של בעיות שאתם לא רוצים בבית או בדירה המשופצים אלו נזילות מים או בעיות ביוב. לעיתים בניסיון לחקות מותגים מוכרים בנראות אך במחיר זול, חברות המזרח מייצרות מוצרים על בסיס חומרים זולים הנשחקים מהר מדי, מה שיעלה לכם יותר בטווח הארוך.

טפטים מעוצבים
טפטים מעוצבים

שנית, תשאירו לעצמכם יתרת תקציב לבעיות שתמיד צצות במהלך השיפוץ – פתחתם את הקירות והרצפות ולפתע גיליתם טרמיטים או סדקים לא צפויים. עליכם לראות בגילויים אלו מתנה ולא בעיה, משום שהתיקון שלהם בזמן שהקירות פתוחים או הריצוף מורם הן לעין שיעור זולים יותר מאשר אם הייתם צריכים לפתוח הכל ולתקן אותם במיוחד. בנוסף חשוב מאוד להבין לפני השיפוץ האם ישנן בעיות חשמל או אינסטלציה שמציקות לכם באופן קבוע ולנצל את השיפוץ כדי לטפל בהן ולסדר אותן. בדירות ישנות לדוגמא אנשים מחליטים שהם יכולים לחיות טוב יותר בלי הפרקט המפואר או לחלוטין לבטל את השטיח מקיר אל קיר משום שהוא מתלכלך מאוד ומחייב אחזקה יקרה. גם אם מדובר בנכסים להשכרה לרוב כדאי להימנע משטיח רצפתי או פרקט הדורשים אחזקה והחלפה בטווח הבינוני והארוך.

טעות נוספת היא להמעיט בערך עלות השיפוץ. אלא אם מדובר בשיפוץ פשוט של עיצוב החלל מחדש עם מעט שינויים וקנייה מושקעת בכל חנות טפטים באיכות טובה, שיפוץ הוא לרוב תהליך מורכב שלא ניתן לראות את התוצאה שלו עד לסיום התהליך. בדרך מתגלות בעיות או קשיים או צרכים נוספים וכל אלו עולים כסף. לכן תמיד חשוב לשים בצד 20% יותר ממה שתכננתם להוציא כדי לא להיות מופתעים ולהצליח לעבור את השיפוץ בלי התחייבויות כלכליות שלא רציתם לקחת על עצמכם.  

השפעות הסגרים על הבריאות הנפשית של קשישים

בשנה האחרונה כולנו גילינו עד כמה סגר המוני בבית ממלא תפקיד משמעותי במניעת התפשטות זיהומים שלא ניתן להתחסן בפניהם. עם זאת, חשוב לזכור כי להפרעה בשגרה היומיומית שלכם יש מחיר. הפגיעה ברווחתך הרגשית והנפשית הוא מהותי, בין אם עליך להיות בבידוד מלא או בסגר בלבד כמו יתר האוכלוסיה. כמובן שנגיף הקורונה עלול להיות מסוכן יותר עבורך, במיוחד אם את או אתה בקבוצת הסיכון וכי סגר מגביל את התפשטות המחלה ומגן עליכם ועל הסביבה הקרובה שלכם אך חשוב להבין גם את המחיר הנפשי והפגיעה ברווחה הפסיכולוגית המשליכה גם על הבריאות הפיזית, על היחסים החברתיים, הכשירות הנפשית והגופנית ועוד.  

השהייה הממושכת בבית ללא יציאה החוצה או מפגש עם אחרים גורם לזמן להיראות כזוחל יותר. בהעדר משמעות או עיסוק רציני או הרגשה שנחוצים לכם הזמן הפנוי יורגש כריקנות. כמובן שאם אתם חולקים את הזמן בסגר עם בני משפחה אחרים הפגיעה מצטמצמת אך עדיין יש לה השלכות. תחושת הניתוק מאחרים יכולה לגרום לבעיות שינה, לבעיות בלחץ דם ותפקודי הלב, לפגיעה במערכת החיסון ובקוגניציה. יותר ויותר קשישים מדווחים על קושי רב יותר להתרכז, להתמודד עם הרגשות המשתנים ולבצע הוראות פשוטות או לזכור אותן.

השאיפה אמנם היא כי ההסגר יהיה זמני ומוגבל אך ללא תוכנית ברורה או ניהול מוצלח של הזמן אפילו זמנים קצרים של ניתוק ובדידות עלולים להביא לתוצאות שליליות על הרווחה הפיזית והנפשית. אם אתם מרגישים מנותקים כתוצאה מהיעדר קשרים חברתיים ופיזיים עם אחרים. נכון שתוכנות כגון זום ופייסבוק לייב או וואטסאפ וידאו ניסו לחפות על חוסר זה ונכון כי מחקרים הראו שבהשוואה לשיחות טלפון, מייל או דואר אלקטרוני הם מוצלחים יותר למטרה זו ועדיין הרגשת הנתק אינה נעלמת לחלוטים והמצוקה הפסיכולוגית קיימת ומצטברת.

בכל זאת נראה כי בישראל הסגר השני עבר בצורה מוצלחת יותר מהראשונה. אנשים למדו את הצרכים שלהם ויכולת התמודדות עם המצב החדש. גם העובדה כי מפלס החרדה ירד והתופעה הפכה למוכרת יותר הקלו על ההתמודדות עם המצב החדש. אך בהנחה ואנו צפויים לסגר שלישי ואולי אף רביעי חשוב מאוד לדאוג מראש לתכנן את השגרה הזו החל מדאגה לצרכים הפיזיים הבסיסים ביותר ועד למילוי צרכים נפשיים וחברתיים. חלק מהצרכים הפיזיים דורשים גם הצטיידות מוגברת בציוד סיעודי כגון חיתולים למבוגרים, תרופות חיוניות ומזון בסיסי.